רד"ק על בראשית כ״ז:ל״ג

33 וַיֶּחֱרַד. הֶרְאָה חֲרָדָה גְּדוֹלָה בְּעַצְמוֹ בִּפְנֵי עֵשָׂו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב עָלָיו עֵשָׂו כִּי בְּכַוָּנָה עָשָׂה יִצְחָק מַה שֶּׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב וְהֵתֵל בּוֹ.

34 מִי אֵפוֹא. פֵּרַשׁ: מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא.

35 וָאֹכַל מִכֹּל. מִכֹּל אֲשֶׁר הֵכִין מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים.

36 בְּטֶרֶם תָּבוֹא. כִּי אִלּוּ לֹא אָכַלְתִּי מִכֹּל וְהָיִיתָ אַתָּה בָּא בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה, הָיִיתִי מַנִּיחַ שֶׁלּוֹ וְלוֹקֵחַ שֶׁלְּךָ וְהָיִיתִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ. אֲבָל עַתָּה אָכַלְתִּי מִכֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאתָ, וּבִרְכֹתָיו מִיָּד בְּעוֹד שֶׁלִּבִּי טוֹב.

37 גַּם־בָּרוּךְ יִהְיֶה. אַחַר שֶׁאֲנִי בֵּרַכְתִּיו עַתָּה אֲנִי מְקַיֵּם לוֹ הַבְּרָכָה, כִּי יָדַעְתִּי כִּי בְּנִי הוּא.